אצל סבים וסבתות רבים, יש בארון או במזווה "מדף נכדים" מיוחד, עמוס בחטיפים, ממתקים ושתייה ממותקת. ברגע שמגיע נכד או ילד אורח לבית, חיש מהר נשלפות השקיות המרשרשות והבקבוקים הצבעוניים על מנת "לשמח" את הילדים. פעמים רבות ההורים, על אף שבתוכם הם מתכווצים באי נוחות למראה הנזק הבריאותי, חוששים לומר משהו לסבא וסבתא על מנת שלא להעליב אותם.
אינני מסכימה עם הטענה "זה רק מדי פעם" או "אצל סבתא הכל מותר". אם נחשוב באופן מפוכח על כמות הממתקים אליה נחשף הילד אצל חברים, במסיבות יום הולדת וכו', נבין כמה חשוב לגייס גם את סבא וסבתא למען בריאות נכדיהם, במיוחד אם הביקורים נערכים על בסיס קבוע.
למרבה המזל, גם בקרב בני הדור המבוגר יותר עולה כעת המודעות לבריאות. אצל אמי, לדוגמא, אין מדף ממתקים בבית. אמנם כמו כל סבתא היא אוהבת לפנק את הנכדים, אך עושה זאת באמצעות הפתעות קטנות כמו חוברות צביעה, מדבקות או צעצוע חדש מדי פעם.
מובן שגם זה לא חובה. אמנם אפשר לפנק את הילדים בבגדים או צעצועים חדשים לעתים, אך מה שהילד רוצה באמת הוא זמן ותשומת לב. סבא וסבתא שחפצים להעניק לנכד ולגרום לו להרגיש רצוי, חשוב ומיוחד יכולים לתת דברים שאינם קשורים כלל לאוכל וגם לא עולים כסף: טיול, שיחה, סיפור, משחק או פעילות משותפת. בשביל ילד, לעמוד במטבח ולבשל עם סבתא או ללכת למכולת עם סבא יכולה להיות חוויה מהנה הרבה יותר מזלילת ערימות של ביסלי כאשר הוא מגיע לבית הסבים. אלו הדברים שיוצרים את הקרבה האמיתית עם הנכדים לה משתוקקים סבא וסבתא, הרבה יותר ממתיחת גבולות בעניין האוכל.
אמנם אם יש מאכל מיוחד שהסבתא "מתמחה" בו, נאמר עוגה מסוימת אותה היא נוהגת להכין לנכדים, היציאה נגד אותו מאכל תהיה הרבה יותר טעונה רגשית - גם עבור ההורים, שייתכן וגדלו כאשר הם מצפים לאותה עוגה בחגים ואירועים וכו'. הצעתי במקרה זה היא פשרה: מעדן או ממתק מפנק מיוחד וביתי של סבתא - כן, בכמויות קטנות. זלילה סתמית של חטיפים וממתקים תעשייתיים מתוך שקיות - לא.
בשורה התחתונה, כל הסבים רוצים בבריאות נכדיהם לא פחות מההורים. על ידי שיחה עדינה ניתן להעלות את המודעות והמוטיבציה שלהם ליישר קו עם מדיניות ההורים בנושא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה