לו אכילה הייתה פעולת תדלוק ביולוגי בלבד - שום דבר מלבד סיפוק צורכי הגוף בקלוריות, אבות מזון, ויטמינים ומינרלים - ניתן לשער במידה רבה של בטחון כי הפרעות אכילה בעלות מטען רגשי לא היו קיימות בעולם כלל.
אוכל הוא הרבה יותר ממזון. לכל אחד מאיתנו יש מזונות אהובים, שפעמים רבות מתקשרים במחשבתנו לתחושה של בית, חום, אהבה, חגים ומועדים. לפעמים ריח של תבלין או מאפה ממלא אותנו בגעגועים וכמיהה. לפעמים ננסה לשחזר בדיוק, אבל בדיוק, את מתכון העוגה של סבתא - לא משנה שהעוגה הייתה אולי יבשה קצת, ואולי טעם המרגרינה היה דומיננטי מדי. כשנאכל, נתענג על כל ביס ונרגיש כאילו חזרנו לילדות.
מכיוון שאני יצורים מורכבים, אין זה מציאותי להפריד כליל בין אוכל לרגש, או לאכול לפי מנגנוני שובע ורעב בלבד, בלי להתחשב בחשקים, מצבי רוח או נסיבות חברתיות. הבעיה מתחילה כאשר שימוש באכילה כפיצוי רגשי מוביל לאכילת יתר. אנשים, ובעיקר נשים, נוטים לחפש נחמה במקרר, אצל הידיד הותיק - האוכל - שתמיד נמצא שם, תמיד זמין ואף פעם לא מאכזב.
ביסודה התמכרות לאכילה אינה שונה מכל התמכרות אחרת - בין אם להימורים, לסמים או לקניות - ואיננה יכולה למלא חלל רגשי. במקרים קשים של אכילת יתר הגובלת בהתמכרות, מומלץ להתייעץ עם מטפל\יועץ מוסמך המתמחה בהפרעות אכילה. אני מבקשת לדון במקרים "קלים" יותר, כגון:
היה לי יום קשה וארוך בעבודה. אף אחד לא מתחשב בי. אפצה את עצמי בכך שאצפה באיזה סרט טוב ו"ארד" תוך כדי על מיכל של גלידה.
אמירה זו, מבחינה פסיכולוגית, אינה שונה בהרבה מן ההכרזה הבאה:
היה לי יום קשה וארוך בעבודה. אף אחד לא מתחשב בי. אפצה את עצמי בקניית שמלה חדשה.
שתי דרכי הפיצוי, אם הן שיטתיות ומשמשות כאופן פעולה קבוע, עשויות לגרום לבעיות רציניות, בין אם מדובר בעודף משקל או מינוס בבנק. הן מלוות ברגשי אשמה ואינן גורמות אושר או סיפוק אמיתי לטווח ארוך.
אם אנו חשים צורך לפצות או לצ'פר את עצמנו, זה טבעי ונורמלי. הפתרון הוא לעשות זאת בדרכים שאינן מזיקות לבריאות הגופנית או הנפשית שלנו, או לכיסנו, ותורמות לאורח חיים בריא ונכון.
- אפשר לפנק את עצמנו באמבטיה ארוכה ונעימה עם שמנים או קצף.
- אפשר להעניק לעצמנו שעה של שקט עם ספר טוב (או בלי).
- אפשר להתפנק בטיפול פנים\גוף ביתי שווה לכל כיס.
- אפשר לצאת להליכה בטבע ו\או לבקר במקום שמזמן רצינו לראות.
- אפשר לראות סרט עם כוס תה ריחני ומגש פירות חתוכים.
- ואם ממש רוצים גלידה, אפשר לאכול אותה בכמות סבירה, בגביע נאה, לאט וללא רגשות אשם במקום לאכול בלי משים את כל הקופסה.
אוכל טוב הוא ללא ספק חלק בלתי נפרד מחיים מלאים ועשירים, אולם אוכל לכשעצמו אינו יכול למלא אותנו רגשית. אין טעם לחפש אושר בצלחת, כי הוא פשוט לא נמצא שם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה