לכבוד חג האילנות הממשמש ובא עלינו לטובה, שולחנות בבתים רבים, וכן בגני ילדים ובתי ספר, עתידים להתמלא במגוון עצום של פירות יבשים למיניהם. בתוך הגשת הכיבוד, נשמע לעתים תכופות אמירות כמו, "בסך הכל זה פרי - בריא, לא?" או "לפחות זה טוב יותר מסוכריות..."
לצערי, אני מוכרחה לומר שרבים מן הפירות היבשים הנמכרים בחנויות התבלינים וברשתות המזון קרובים יותר בהרכבם לסוכרייה מאשר לכל דבר אחר.
הסיבה לכך נעוצה בכמות הגדולה של סוכר שמוסיפים למרבית הפירות היבשים. הסוכר יוצר מראה ומגע לח, מבריק ואטרקטיבי יותר, שומר על הפירות מפני קלקול, וכן מגדיל את הרווחים של היצרן - שהרי הסוכר זול בהרבה מן הפרי.
מראהו של פרי יבש טבעי, לרוב, הינו דהוי למדי ולא מזהיר במיוחד. הנה, לדוגמא, תמונה של אננס מיובש טבעי (משמאל), לעומת אננס עם תוספת משמעותית של סוכר (מימין):
על מנת לבחור בפרי יבש טבעי ללא תוספת סוכר, יש לבחון בשבע עיניים את התוצרת המוצעת לכם. בפירות ארוזים, יש לקרוא את תווית הרכיבים היטב, בלי לסמוך על המילים הבולטות "טבעי" וכיו"ב. בפירות הנמכרים בתפזורת, יש לשים לב למראה הפרי (ראה לעיל) ולשאול את המוכר - כמובן, בהנחה שניתן לסמוך על דבריו.
מלבד סוכר, מוסיפים להרבה פירות יבשים - בייחוד פירות אקזוטיים כמו מנגו ופפאיה - גם צבעי מאכל, שמן, סולפיטים וחמרי הזגה. הרבה מידע שימושי יש במאמר זה.
למה בכלל פירות יבשים?
המנהג של אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט השתרש בחוץ לארץ, בעיקר בארצות אירופה, שם ט"ו בשבט חל בשיא החורף הקפוא, וכמובן שלא ניתן היה להשיג פירות טריים. כמו כן יהודים רבים התאמצו להשיג דווקא פירות שגדלו בא"י - ולפני עידן הקירור, מבן שלא ניתן היה לשמרם ללא ייבוש.
אז איך בכל זאת תערכו שולחן בריא לט"ו בשבט?
1. בחרו בפירות טריים - מכיוון שזכינו ואנו נמצאים בארץ ישראל, עם שלל פירות טריים בכל עונות השנה, הגישו לשולחן פירות טריים, עדיף כאלה שגדלו בארץ. הפתיעו את החברים וקרובי המשפחה גם עם כמה פירות אקזוטיים, כמו קרמבולה ואנונה.
2. בחרו בפירות יבשים טבעיים, ללא תוספת סוכר - וזיכרו שגם פרי מיובש טבעי מכיל כמות מרוכזת של סוכרים, לכן אין ללכת שולל אחר נפחו המצומצם ולצרוך כמות גדולה.
3. אם מדובר באגוזים, שקדים וכו', העדיפו את הסוגים הטבעיים - לא קלויים ולא מומלחים.
שיהיה לכולנו חג אילנות שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה