הנה מאמר שפורסם בעבר ב-Ynet, שמסכם באופן תמציתי את מחלת הצליאק ואת נושא ההימנעות מגלוטן שהפך לטרנד בזמן האחרון:
"בשנים האחרונות החל טרנד של דיאטות ללא גלוטן לצורך ירידה במשקל. משווקים של דיאטות אלו הצליחו ליצור רושם חזק אצל האוכלוסייה כי חלבון הגלוטן מזיק לבריאות וכי הוא אשם במגוון של תופעות ומחלות גם אצל אנשים בריאים. לטענות אלו לא נמצאה אף הוכחה מדעית לא בשינויים במערכת החיסון ולא בתופעות מעיים אצל אנשים בריאים."
נכון בהחלט: אין כל יתרון בהימנעות מגלוטן בקרב אנשים בריאים, וכל מי שמנסה להציג את הדברים אחרת הוא טועה ומטעה.
אמנם גם אין נזק בריאותי בתזונה נטולת גלוטן - ברחבי העולם, קיימות תרבויות רבות שתזונתן לא מבוססת על דגנים המכילים גלוטן. ניתן לחיות חיים מלאים וטובים ללא אכילת דגנים המכילים גלוטן (לשמחתם של חולי הצליאק).
בישראל, הקושי בהימנעות מגלוטן הוא בעיקר לוגיסטי ותרבותי, מכיוון שמוצרי מזון כה רבים מכילים קמח חיטה, ולחם מהווה את בסיס התזונה היומיומית עבור אנשים רבים (*הערה: איכותם וערכם התזונתי של מרבית הלחמים הם נושא לדיון אחר, אך ככלל, לטוב ולרע, לחם הוא בסיס התזונה בארצות המערב ובאגן הים התיכון). אדם שנמנע מגלוטן לחלוטין נדרש למאמץ רב בחיי היום-יום שלו. הוא אינו יכול להשתתף באירועים משפחתיים ולאכול במסעדות. עבור אנשים שומרי מסורת הקושי רב עוד יותר - הם מוצאים את עצמם מוותרים על מצוות אכילת "המוציא" בשבת, ואינם יכולים אפילו לטעום מצה בפסח (אמנם קיימים לחם ומצות מקמח שיבולת שועל ללא גלוטן, אך קשה להשיגם וכן מחירם יקר).
על כן, כל מי שמקדם הימנעות מגלוטן בקרב אנשים שאינם זקוקים לכך מבחינה רפואית, עושה להם עוול, וכל מי ששוקל להימנע מגלוטן מן הראוי שיעבור את הבדיקות הרפואיות שיורו לו האם צעד זה אכן הכרחי.