שבירת מיתוסים בתזונה - חלק א - שומנים

ישנן דעות רווחות רבות בקשר לתזונה, בריאות ומשקל שפשוט אינן נכונות, מטעות ואף יכולות להזיק. הנושא נרחב ואני מתכוונת לכסותו בכמה מאמרים.

שומן במזון, בפרט שומן מן החי - נטייתם של אנשים רבים בשאיפתם לצרוך תזונה בריאה יותר ולהפחית במשקל היא לקזז בכמויות השומן במזון, בפרט שומן מן החי. פעמים רבות, בעת עריכת קניות בסופר אני 

שומעת אנשים בקצבייה "תן לי נתח רזה" או "אני אקח רק חזה עוף, זה דל שומן." 

זו טעות, משום שלשומן חשיבות רבה במנגנון השובע - לאחר ארוחה המכילה שומן, הקיבה מתרוקנת לאט יותר ואנו נשארים שבעים יותר זמן. מלבד זאת, מזון דל שומן הוא פשוט פחות טעים. אכילת מזון שאינו מספק מבחינת הטעם גוררת תגובה פסיכולוגית של אכילת פיצוי - במקום לאכול משהו טעים ומזין אחד, אנחנו מחפשים עוד משהו ועוד משהו, כדי לפצות את עצמנו על המנה הלא מספקת. 

לשומן תפקיד חשוב בהרכב גופנו - בפרט, המוח שלנו בנוי מכ-60% שומן. ישנם ויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K) שלא ניתן לקבל כמויות מספקות מהם בתזונה דלת שומן.

ספיגת סידן ממוצרי חלב יעילה יותר כאשר מדובר דווקא במוצרי חלב שאינם דלי שומן, מכיוון שויטמין D, החיוני לספיגת סידן, הוא ויטמין מסיס שומן ונמצא בחלק השומני של מוצרי החלב.

ישנם גם אלו הגורסים כי יש להפחית כמה שאפשר באכילת שומן מן החי, ואם כבר אוכלים מוצרים מן החי, שיהיו דלי שומן. גם זו טעות - שומן מן החי מכיל חומרים מועילים מאוד, כמו אומגה-3 בצורתה המנוצלת על ידי גופנו יותר טוב מאומגה-3 ממקור צמחי. הרכבו של שומן מן החי תלוי במזון בעל החיים - ביציהן של תרנגולות הניזונות ממרעה של צמחים ירוקים וחרקים, וכן חלב ובשר בקר הניזון ממרעה, עשירים יותר באומגה-3 מאשר ביצים, חלב ובקר שהתקבלו מהזנה על ידי מזון תעשייתי של תירס וסויה.